את יוצאת להליכה יומית, אבל כאב עמוק בכף הרגל, שנובע מפצע שלא מחלים, הופך כל צעד לסיוט. או שאתה מנסה לעמוד בעבודה, ופתאום זיהום ברגל משתלט ומאיים על הבריאות שלך.
המצבים האלה לא רק כואבים – הם מעוררים פחד וחוסר ודאות לגבי העתיד. כריתת רגל היא לפעמים הצעד היחיד שיכול להציל חיים ולהחזיר תקווה.
- רופא בכיר ביחידת כף רגל וקרסול בבית חולים שמיר
- זמינות גבוהה
- דאגה אמיתית לצרכים של כל מטופל ומטופלת
- בעל ניסיון של שנים באורתופדיה
במאמר הזה תגלו מתי נדרשת כריתת רגל, מהם סוגי הקטיעה, איך מתכוננים לניתוח, איך משתקמים, ואיך מתמודדים עם ההיבטים הרגשיים של התהליך.
מתי נדרשת כריתת רגל ומה גורם לה?
כריתת רגל היא כריתה אורטופדית שמבוצעת כמוצא אחרון כאשר הרגל נמצאת בסכנה חמורה או לא ניתן להציל אותה. היא נחוצה במצבים כמו אספקת דם לקויה, נמק חמור, זיהום בלתי הפיך, או סיבוך סכרת מתקדם שמוביל לפצעים שלא מחלימים.
המטרה היא להציל את חייכם, למנוע התפשטות זיהום, ולהחזיר לכם איכות חיים.
הגורמים הנפוצים לקטיעת גפה תחתונה כוללים:
- סיבוכי סוכרת: פצעים כרוניים או זיהומים שמתפתחים לנמק, במיוחד אצל מי שסובל ממצב של כף רגל סוכרתית.
- מחלות כלי דם: חסימות בעורקים שגורמות לאספקת דם לקויה, מה שמוביל לנמק.
- זיהומים חמורים: זיהומים עמוקים בעצם או ברקמות שלא מגיבים לאנטיביוטיקה.
- פציעות טראומטיות: תאונות שגורמות לנזק בלתי הפיך לרגל.
- גידולים ממאירים: סרטן בעצמות או ברקמות שדורש הסרה.
הניתוח מתאים למי שסובל ממצבים שמסכנים את הבריאות הכללית, כמו דני, בן 60 מירושלים, שסבל מזיהום חמור בכף הרגל עקב סוכרת. לאחר כריתת רגל, הוא הצליח לחזור לחיים פעילים עם פרותזה.
כריתת רגל היא החלטה קשה, אך לעיתים היא הצעד היחיד שמאפשר שיקום וחזרה לתפקוד.
מה מרגישים לפני כריתת רגל?
- כאב עמוק שלא מגיב לתרופות או טיפולים.
- תחושת חוסר אונים מול פצעים שלא מחלימים או זיהומים חוזרים.
- חשש מאובדן היכולת ללכת או לחיות כרגיל.
סוגי כריתת רגל: מהן האפשרויות?
כריתת רגל מתבצעת ברמות שונות, בהתאם למצב הרפואי ולמטרות השיקום.
הסוגים הנפוצים כוללים כריתה טרנס-טיביאלית, טרנס-פמורלית, וקטיעה חלקית, כאשר כל סוג נבחר תוך התחשבות בשימור רקמות רכות כדי לאפשר התאמת פרותזה מוצלחת.
- כריתה טרנס-טיביאלית: קטיעה מתחת לברך, שמשמרת את מפרק הברך ומאפשרת תנועה טבעית יותר עם פרותזה. זהו הסוג הנפוץ ביותר, מתאים למקרים של זיהום או נמק בכף הרגל.
- כריתה טרנס-פמורלית: קטיעה מעל הברך, שנדרשת כשנזק משמעותי משפיע על השוק והברך. היא מאתגרת יותר לשיקום, אך לעיתים הכרחית במקרים של אספקת דם לקויה.
- קטיעה חלקית: הסרת חלק מכף הרגל (למשל, אצבעות או חלק מהעקב), ששומרת על תפקוד מרבי. מתאימה למקרים מוגבלים של זיהום או טראומה.
בחירת הסוג תלויה במצב הרפואי ובמטרות השיקום. לדוגמה, מירב, בת 48 מחיפה, עברה קטיעה חלקית עקב זיהום, וחזרה ללכת עם פרותזה מותאמת תוך חודשים.
הכנה לניתוח: מה צריך לדעת?
כריתת רגל היא ניתוח רב-תחומי במצבים סיסטמיים, שדורש הכנה מדוקדקת והערכה של הבריאות הכללית שלכם. הצוות הרפואי, שכולל אורתופד, רופא פנימי, ואנשי שיקום, בודק מספר גורמים לפני הניתוח:
- מצב כלי הדם: בדיקות כמו דופלר או אנגיוגרפיה מוודאות שהדם זורם כראוי לגפה כדי למנוע סיבוכים.
- בריאות כללית: הערכת מחלות כמו סוכרת, מחלות לב, או בעיות נשימה, שיכולות להשפיע על ההחלמה.
- מצב נפשי: שיחות עם פסיכולוג או עובד סוציאלי עוזרות להתמודד עם החששות מהניתוח.
- תכנון שיקום: תוכנית מראש להתאמת פרותזה ופיזיותרפיה, כדי להבטיח חזרה לתפקוד.
ההכנה כוללת גם ניסיונות להציל את הרגל עם טיפולים כמו אנטיביוטיקה, זריקות PRP, או ניתוחים משמרים. אם אלה נכשלים, כריתת רגל הופכת להכרחית.
אתגרי השיקום לאחר כריתת רגל
שיקום לאחר קטיעת גפה תחתונה הוא תהליך מורכב, אך עם תמיכה נכונה, תוכלו לחזור לחיים פעילים. התהליך כולל תכנון שיקום פרותזה, פיזיותרפיה, ותמיכה נפשית.
אתגרים מרכזיים
- התאמת פרותזה: בחירת פרותזה שמתאימה למבנה הגוף ולצרכים שלכם, כמו הליכה או ספורט, דורשת מדידות מדויקות והתאמות חוזרות.
- כאב פנטום: תחושת כאב בגפה שנקטעה, שדורשת טיפול תרופתי או פיזיותרפי.
- חיזוק שרירים: תרגילים יומיומיים לחיזוק הגוף והגדם, שחיוניים לשימוש בפרותזה.
- הסתגלות נפשית: התמודדות עם שינוי בדימוי הגוף והתפקוד, שדורשת תמיכה פסיכולוגית.
השיקום נמשך בדרך כלל 3-12 חודשים, תלוי בסוג הקטיעה ובמצב הבריאותי. דני, למשל, עבר פיזיותרפיה אינטנסיבית וחזר לעבודה עם פרותזה תוך חצי שנה.
שיקולים אתיים ורגשיים לפני כריתת רגל
החלטה על כריתת רגל היא לא רק רפואית – היא מערבת שיקולים אתיים ורגשיים עמוקים. אני תמיד שואל את המטופלים שלי מה הדבר שהם הכי חוששים ממנו – התשובות עוזרות לי להתאים את התמיכה לצרכים שלהם.
הנה כמה היבטים מרכזיים:
- הסכמה מדעת: הצוות הרפואי מסביר את הסיכונים, היתרונות, והחלופות, כדי שתרגישו בשליטה על ההחלטה.
- תמיכה נפשית: שיחות עם פסיכולוג או קבוצות תמיכה עוזרות להתמודד עם החשש מאובדן הגפה.
- ציפיות ריאליות: חשוב להבין שהשיקום דורש זמן, אך תוכלו לחזור לחיים פעילים עם פרותזה.
- משפחה וקהילה: מעורבות של קרובים בתהליך עוזרת להפחית את תחושת הבדידות.
שאלות נפוצות
- כמה זמן לוקח להסתגל לפרותזה? זה משתנה, אבל רוב האנשים מתחילים ללכת תוך 3-6 חודשים עם תמיכה נכונה.
- האם אוכל לחזור לספורט אחרי כריתת רגל? כן, עם פרותזה מותאמת ופיזיותרפיה, רבים חוזרים לפעילות ספורטיבית.
- האם יש סיכונים בניתוח? הסיכונים נמוכים, אך כוללים זיהום או כאב זמני, שמטופלים על ידי הצוות הרפואי.
סיכום: כריתת רגל היא צעד לחיים חדשים
כריתת רגל היא לא סוף הדרך – היא התחלה חדשה. בין אם היא נדרשת עקב סיבוך סכרת מתקדם, זיהום, או נמק, היא יכולה להציל חיים ולהחזיר תפקוד.
עם סוגי קטיעה כמו כריתה טרנס-טיביאלית, הכנה מדוקדקת, שיקום ממוקד, ותמיכה רגשית, תוכלו לחזור לחיים פעילים. הכאב והחשש לא חייבים לנהל אתכם – יש פתרונות, וכל צעד שאתם עושים היום, כמו פנייה לייעוץ, מקרב אתכם לעתיד טוב יותר.
אם אתם מתמודדים עם מצב שדורש כריתת רגל, אני כאן כדי לעזור. צרו קשר והתחילו את הדרך לשיקום.
